התפתחות בגדי הים לאורך השנים

 

 
במדינה כמו ישראל בה השמש נמצאת במרכז השמים לא מעט זמן במהלך השנה, אין יותר טוב מלבלות בים, ובילוי בים זה אומר לבישת בגדי ים. כשמדובר על בנים, בגדי הים די אחידים. אצל נשים יש סוגים שונים של בגדי ים – ביקיני, טנקיני, מונוקיני, בגד ים שלם ואחרים.
יש בגדי ים פשוטים ויש בגדי ים מעוצבים, אך המטרה שלהם היא אחת – לכסות את האזורים האינטימיים, ולשחייניות יש בגדי ים שמיוצרים מחומרים שאמורים להקטין את החיכוך עם המים כמה שיותר בשביל שניתן יהיה לשחות מהר יותר ויותר.
בגדי ים עברו לא מעט מאז שהחלו לעשות בהם שימוש ועד היום. חנות בגדי ים של היום לא נראית כמו חנות בגדי ים של לפני 100 שנים, היא תהיה יותר נועזת, יותר צבעונית ויותר מגוונת.
 

הכול החל בביקיני...


כן, מפליא אבל בגדי הים של נשים בהם נעשה שימוש בעת העתיקה, היו מיוצרים כ-2 חלקים. יש ציורים שהתגלו בפומפיי מתקופת רומא העתיקה שמעידים שבגדי הים של נשים היו משני חלקים, דומים מאוד לביקיני של היום. אחרי שהאימפריה הרומית נפלה השימוש בבגדי ים כאלו הופסק, ובגדי הים שנלבשו היו... למעשה הם לא היו. תושבי אירופה היו מתרחצים בעירום מלא ובמזרח התרחצו בביגוד מלא.

לא נמצאו פריטים

תחילת ימי חופי הרחצה

 

בסביבות המאה ה-18, חופה הרחצה הפכו למקומות בילוי. יותר ויותר אנשים גילו אותם כמקום לנפוש בו, וגם עולם התיירות החל את דרכו. היה צריך למצוא פתרון לצניעות הנשים ובגדי הים של היום לא היו מתקבלים אז, והפתרון היה בגדי רחצה מלאים ששמרו על צניעות הנשים והיו מיוצרים מחומרים שלא הופכים לשקופים כשהם נרטבים. ומה עם ציפת הבגדים? גם לזה נמצא פתרון פשוט. בחלק התחתון של בגדי הרחצה הללו היו מחוברות משקולות, שמנעו מהבגד לצוף ולחשוף את גוף האישה.

 


בגדי ים במאה העשרים

 

עד תחילת המאה העשרים בגדי הים היו צנועים יחסית. בעידן הוויקטוריאני הנשים היו מתרחצות עם בגדים מלאים ובגדי הים שחשבו ל"חשופים" היו משני חלקים – חלק אחד מהכתפיים עד הברכיים והחלק השני היה מכנסיים. התוצאה הייתה כמובן – גלימה.
בתחילת המאה העשרים עוד הייתה הקפדה על צניעות בבגדי הים עד כדי כך ששחיינית אומנותית אוסטרלית בשם אנט קלרמן נעצרה בשנת 1907 על התנהגות בלתי הולמת כי במהלך הופעה נחשפו רגליה, ובעקבות זאת, בגדי הים הפכו לפחות שמרניים והיו עוד אופציות חוץ מבגד ים שלם.


 
 

הולדתו המחודשת של הביקיני + בגדי ים ברזילאים

 

הביקיני שנכנס לחיינו במאה ה-20 נראה בעיקר רק אחרי מלחמת העולם השנייה, אך הוא לא היה חשוף כמו היום. עד סוף שנות ה-40 עוד נעשה מאמץ להרים את חלקו התחתון על מנת שהוא יסתיר את הטבור, ומשנות ה-60 הוא כבר כיסה רק את איבר המין. בשנות ה-60 של המאה ה-20 גם המונוקיני החל את דרכו, כשהמונוקיני הוא למעשה בגד ים שלם מקדימה אך מאחורה הוא נראה כמו ביקיני. התעוזה הגיע עד לחוטיני שניתן לראות אותו היום מככב במקומות רבים בעולם, והוא השם הנרדף של בגדי ים ברזילאים.
 

לסיכום


מטבע הדברים במהלך השנים בגדי הים הנשיים הם אלו שעברו את עיקר השינויים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה וכפי שציינו הביקיני כבר היה קיים לפני מאות שנים, אך נדמה שהתעוזה והפתיחות של היום רק הולכים וגדלים.  אצל הגברים לא הרבה השתנה אם כי בעבר בגדי הים היו נראים כמו מכנסיים קצרים וגם הספידו. בגדי ים בצבעים שונים ובסגנונות שונים הן נשיים והן גבריים נמכרים היום בחנויות רבות, כמו גם בקניונים וברשתות השיווק הגדולות. בשביל להיחשף למגוון, לא צריך לנסוע רחוק.


לקולקצית בגדי ים שלמים >> לחצו כאן


 
x

#{title}

#{text}

#{price}